אנשים תמיד אומרים לי שיחסית לגילי אני בן אדם מאוד מיוחד, שזה
אחד המשפטים הכי מטומטמים שיצא לי לשמוע. אנשים תמיד אומרים
שזה מאוד מפליא אותם שאני בן ארבע-עשרה. אנשים תמיד אומרים
שיחסית לילד בגילי, אני בן אדם מאוד בוגר.
אנשים אומרים הרבה דברים.

האם העובדה שבן אדם יודע לשנן פתגמים מתוחכמים אומרת משהו על
החוכמה שלו? האם היכולת שלו להגדיר רגשות אומרת שהוא אי פעם
הרגיש? האם הצורה שבה הוא מנתח את חייהם של אחרים אומרת שהוא
בכלל מבין את חייו שלו? האם הידע שלו על מלחמות ועל מצוקות
אומר שהוא פעם חווה משהו בסגנון? האם העובדה שהוא בן ארבע-עשרה
אומרת שהוא בן אדם מיוחד?

היכולת לשנן פתגמים מתוחכמים מראה בעיקר על הסכמה עם אנשים
חכמים אחרים ועל חוסר יכולת לנסח דברים בעצמך. היכולת להגדיר
רגשות מראה על כך שהאדם מחפש תחליפים לעובדה שאת רובם הוא עוד
לא חווה. היכולת של אדם לנתח את חייהם של אנשים אחרים מראה על
חוסר בטחון בנוגע לחייו שלו עצמו. ידע על איך דברים נראים מראה
על חוסר ידע בנוגע לאיך הדברים האלו מרגישים.

תנו לחיות בתור ילד בן ארבע-עשרה, חבורה של פלצנים.