מאז ומתמיד אתם עובדים עלינו ואיכשהו אנחנו אף פעם לא שמים לב.
מגלגלים עוד קצת כסף, צועקים עוד כמה פעמים את אותן השטויות
שאתם צועקים, ואנחנו קונים את זה בכזו אהבה. אם תקליטים או אם
קלטות, אם דיסקים או אם תוכנות מחשב מתוחכמות. ופוסטרים,
ותמונות, וספרים, וקטעי עיתונות נדירים, מה אנחנו לא נעשה
בשבילכם.  בשביל הפוזות שלכם.

אהבה חופשית
סקס בלי מגבלות
דיכאון אפרורי
צעקות על כאב ילדותי
התרגשות של בנות 10
שירי אהבה מטופשים
בגדים שחורים ואזיקים
איפור לבן מזעזע
ורוד צבוע ופופוליסטי.

מה אתם לא תעשו בשביל עוד קצת כסף? אין לכם טיפת מוסר, אבל
אנחנו עדיין נופלים במלכודת. אתם טוענים שאתם שונאים זה את זו
וזו את זו וזה את זה, אתם טוענים שאתם שונים. אבל כולכם שותפים
לאותה מסיבת גועל נפש. לא משנה אם אתם היפים משנות השישים
שמזדיינים מול צלמים יפנים בשביל אהבה בכל העולם, או שמא
המסיכה מדברת הפעם על ילדה בת 18 שעושה ניתוח להגדלת חזה בשביל
לאכזב עוד כמה ילדות אמריקאיות בנות 12. לא משנה אם אתם לובשים
בגדים שחורים ויודעים להגיד פאק, או שהפעם מדובר בעוד חמישה
בחורים אמריקאים שחוזרים על אותם משפטי אהבה מאוסים.  תמיד אתם
מוכרים לנו את אותה ההתרגשות הזולה שמנתקת אותנו מהמציאות
ואנחנו קונים את זה, דור אחרי דור, ואתם עושים עוד ועוד כסף
כדי לצרוח שאתם בעצם סוציאליסטים דגולים שמביעים את עמידכתם עם
מעמד הפועלים ברחבי העולם ע"י כך שאתם שרים את אותו הזבל פעם
אחר פעם.

ג'ון לנון או בריטני ספירס
מרלין מנסון או פול מקרטני
מייקל ג'קסון או פול סיימון
מדונה או אביב גפן.
אותו הסיפור, אותה ההצגה.