|
נכתבה לראשונה בתאריך 02-8-22
עת שמש עד
המיית תוגה עלי
המיית תוגת בדד
נוגים כמיתר פסעו עדי
עת הבטתי
צרבה חמה עיניי
עת לחשתי
ניקרה עצבות חושיי
כף יד בי אחזה
נשאתי פתע עיניי
ובי תחושה עזה
נהרה נשאו פניי |
|
|
'ב1998 הרביתי
לחטט באף, מתוך
נסיון למלא את
החלל שהותירה
אחריה הנסיכה
דיאנה'
טיזר מתוך "הדרך
למטה: סיפורו של
זוזו לסטרי" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.