|
לוטוס שלי שבית אותי
דמומית שריר לבי נכבשה
בואי לבשי ארבע כנפות
כרבולת מקרינה אמרת
ונתת בי מבט מרגנית השדה.
כשפרמתי את תלתן הכפתורים
נגלה לפני טופח סמוק
אלה ארצישראלית שלי
האמיני הכל אמת לאמיתה
אני כעכנאי שרוע לפנייך.
כשלהבית התמוגגת עלי
מרוה צימאונך בדודאים
נץ החלב נתן פרי
אז ישמע קול הפעמונית
עם חיוך של חרצית נעלמת.
נותרתי ערירי כעריר הלבנון
בגעגועי אשאג כלוע הארי
חסרה לי את, בת חול
כמה אהבתי אתכם פרחי הבר. |
|
|
וימאס עם ישראל
מהמצב ויקום
ויאמר "אין
ערבים אין
פיגועים". ויאמר
השרון "כל הערבי
הימה תשליכוהו
ולא אחד תחיון"
וישליכו עוצבות
המחץ הערבים
הימה ויעברו שבע
שנים וישמח לבם
של בני ישראל
ויאכלו וישתו
וישמחו
בדולפינריום.
ויהיה בתום שבע
השנים ויתארגנו
הערבים במצולות
ויקומו כמפלצות
מים ויכו הערבים
בבני ישראל ביד
חזקה ובזרוע
נטויה, והעם?
נקעה רגלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.