פתחתי דלת לעולם שיש בו הכל
חלל אישי, מרחב מחיה,
כניסה פרטית עם אופציה לעוד שנה.
מיטה זוגית, גינה קטנה,
מקום למספיק גרביים המגירה.
מעלית, שמיכה,
אבל אין לי אותך, אין לי אותך.

יצרתי עולם שלם כולו בשבילך
יצירה לא גמורה,
המון רצון למגע במגירה.
מפה זה לא נראה כ"כ רע.
הייתה כבר ירידה...מחכה לעלייה
אבל אין לי אותך, אין לי אותך.

סגרתי תקופה עם עבר מפואר.
נפרדתי מכמה שירים עצובים,
זרקתי כמה ספרים מיותרים.
פיניתי מקום לעוד תמונה כביכול שמחה
אפשר לחזור ולחייך למצלמה,
אבל אין לי אותך,אין לי אותך.

בוא תיכנס זה ממש פה ליד
משהו שיצרתי לגמרי לבד
אין הבטחה שהפעם זה יצליח
ובכל זאת משהו...
כן זה נכון, אני ויתרתי לרוב
נזכרתי מאוחר לבדוק מקרוב
אין הבטחה שהפעם זה יצליח
ובכל זאת משהו...
יש פה רצון לנסות שוב
לחבר חתיכות של ניסיון עלוב
אין הבטחה שהפעם זה יצליח
ובכל זאת משהו...

כתבתי שיר שאני לא בטוחה
עם יפיל או יקים מבוכה בתוכך,
רשימה חלקית של צורכי מחייה
אבל אין לי אותך, אין לי אותך.