עיפרון הוא שער לפנטזיה,
מהרגע שבו אתה מתחיל להשתגע עם החוד של העיפרון על נייר אתה
בתוך מציאות אחרת..., מציאות שאתה יוצר לעצמך...,
במיקרה שלי אני ניכנסת ליערות סבוכים עם אינסוף יצורים מעוותים
אך קסומים..., אתה לא חושב על משהיה לפני ועל מה שיהיה
בעתיד..,
אתה לא חושב על זמנים ועל שום דבר שאיכשהו מחזיר את הראש שלך
לתוך העולם האמיתי..., כי ברגע שאתה והציור מתאחדים הוא הופך
לעולם היחידי שלך..., רחוק מכולם..., עולם רק שלך....,בשבילי
הציור היא לא רק  דרך של ביטוי עצמי אלא דרך חיים שלמה!  דרך
להכל...,
הפיות הקסומות  וכל הדמויות שאני ממציאה בציורים שלי פתאום
מקבלות שמות, אופי...פתאום מקבלות חיים..., כל המקומות הופכים
להיות שלי...אך ורק שלי..., בציור אין גבולות..., על דף אתה
יכול לבטא את כל הדברים האסורים שעוברים לך אי שם ומוסתרים
עמוק עמוק בראש..., לעיתים אפילו..., אני מתחילה לשוחח עם
הדמויות הממוצאות שלי שקיימות על הדף.., ואיכשהו אני מרגישה
שהן מבינות אותי יותר מכל אדם אחר...הן יכולות ליגרום לי
ליבכות ויחד עם זאת לחייך...,
הן הכי קשורות אליי ואני הכי קשורה אליהן..., העולמות שלי אילו
עולמות רחוקים שבאים אך ורק מתוך הראש שלי..., שם מעבר
לדף...,
אף אחד לא ימנע ממני להרגיש...משם הרגשות שלי באים ובסופו של
דבר לשם הם חוזרים.