אורי חרובי / שוועה |
וְעִם כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָזִי כְּאֶגְרוֹף עֲנָקִים וְאוֹטְמִים אֶת עֵינַי כְּפַרְגּוֹד קַטָרַקְט, לא אוּכַל עוֹד לִנְשֹׁם, לֹא לִרְאוֹת, רָק לִזְכֹּר כִּי אַחַת וַדָּאוּת לִי וְאֵין זוּלָתָהּ - אֵינוּתְךָ לִי אָחִי, וְיָדְךָ לָהּ שִׁוַּעְתִי בְּעֵת מַכְאוֹבִי וּבְחֹסֶר אוֹנִי, נָא הַנְחֵנִי. מרס 2003 |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|