אורי חרובי / שוועה |
וְעִם כָּל הַסְּפֵקוֹת
שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָזִי כְּאֶגְרוֹף עֲנָקִים
וְאוֹטְמִים אֶת עֵינַי כְּפַרְגּוֹד קַטָרַקְט,
לא אוּכַל עוֹד לִנְשֹׁם,
לֹא לִרְאוֹת, רָק לִזְכֹּר
כִּי אַחַת וַדָּאוּת לִי וְאֵין זוּלָתָהּ -
אֵינוּתְךָ לִי אָחִי,
וְיָדְךָ לָהּ שִׁוַּעְתִי בְּעֵת מַכְאוֹבִי
וּבְחֹסֶר אוֹנִי, נָא הַנְחֵנִי.
מרס 2003
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|