סיון צדוק / שניה לפני שהיה אור |
להרים את הראש ולנשום
מעל התסבוכת הזאת שלנו
מלאכים מרחפים
מנידים ראשם בחוסר סיפוק,
אנו חוטאים לייעודנו.
כרוניקה ידועה מראש
עדיין לא הגיעה לסוף,
אהבה עוד מיוצרת ברגע זה ממש,
מחכה לשעת הכושר, בה שנינו נוותר
על כל הביצורים, המלחמות והקוצים
ונראה.
כל התשובות נמצאות כאן,
רצון יתרגם הכל לפשטות,
תקווה תדחיק כאן קצת אור.
באינה נראה כאילו,
יש רק תחנות רוח
והרבה תנועות מיותרות.
2002, לעודד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|