ויום חדש מופיע עם שלכת
מנסה לגעת באושרי אשר ננטש
נוגעת בלחישה מצמררת
וקולי הצועק "הוא הלך".

ההד חוזר בחזרה
מחכה אני עוד שתשוב
גררת אליך את כל שהיה
והזמנים עומדים מלכת
לא חוזרים בחזרה...
לוחכת את רגעי האפלה.

ולא מפסיקה לכעוס על לבי
על שנדם ברגעי האהבה.
לוחשת לחשים המרגיעים אותי
לחשים שקריים כמותך
והקסם שהיה לנו נמוג בצרחה.

מרגישה את העזיבות הקרות
המלטפות כנגיעת הנוצה
נושמת את הרוע ונושפת את הטוב
ונדבקת בך... רק בך..

נשברת בלחצים של כאב
רוצה לחיות תחת ניאוף נפשי
אך לבי הרך נסוג
אליך, אהבתי האמיתית...

ואני עוד מחכה כאן ובוהה...
רק תאמר לי מי מבין כולם כאן זה אתה...