|
ויום חדש מופיע עם שלכת
מנסה לגעת באושרי אשר ננטש
נוגעת בלחישה מצמררת
וקולי הצועק "הוא הלך".
ההד חוזר בחזרה
מחכה אני עוד שתשוב
גררת אליך את כל שהיה
והזמנים עומדים מלכת
לא חוזרים בחזרה...
לוחכת את רגעי האפלה.
ולא מפסיקה לכעוס על לבי
על שנדם ברגעי האהבה.
לוחשת לחשים המרגיעים אותי
לחשים שקריים כמותך
והקסם שהיה לנו נמוג בצרחה.
מרגישה את העזיבות הקרות
המלטפות כנגיעת הנוצה
נושמת את הרוע ונושפת את הטוב
ונדבקת בך... רק בך..
נשברת בלחצים של כאב
רוצה לחיות תחת ניאוף נפשי
אך לבי הרך נסוג
אליך, אהבתי האמיתית...
ואני עוד מחכה כאן ובוהה...
רק תאמר לי מי מבין כולם כאן זה אתה... |
|
|
זוכרים במסיבת
הסיום של בית
הספר
כשכולם עמדו
וזייפו על הבמה
בקולי קולות
צרחנו שרוצים
להגיד את האמת
שנמאס להסתתר
מאחורי מסיכות
ילדים מטומטמים,
מעוררי רחמים
שרוצים לבטא מה
שבנשמה
עכשיו כשגדלנו,
אחד אחד
שולחים הכל לבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.