איני יכול לראות אנשים כאלו. אולי אני פשוט אדם לא ממש חברותי,
אבל באמת שהייתי רוצה כמה מהם מתים. לא סתם מתים מזקנה, אלא
משהו יותר קלאסי, עם יותר סטייל, משהו יפה. איני חושב שהייתי
מתנגד לכך שהתקרה תתמוטט עליהם אך עדיין הייתי מעדיף משהו יפה.
הייתי רוצה לראותם שוכבים, כואבים ומדממים, פצע בראשם ודם על
פניהם. אדום יפה, אדום טהור, כה מושלם, כה מושך. זורם מראשם,
נשפך על גופם. יופי כה עז, כה מחמם. תמיד העדפתי דברים יפים,
דברים מושלמים. הייתה לי משיכה עוד מהילדות לטוהר ולשלמות. עם
הזמן, דומני שמשיכה זו כמעט ואבדה. הייתי רוצה שיראו בי אביר
הרודף אחר היופי והטוב שבעולם. רודף צדק שכמותי, באמת שאני
רוצה צדק. צדק הוגן, לא צדק שיש בבתי משפט, לא צדק של אנשים
מעוותים. הייתי רוצה צדק אמיתי, כזה שאפשר להאמין לו, לבטוח
בו. צדק אמיתי ולא מזויף, לא מזויף כמו האנשים הללו. אני באמת
שלא מחבב אותם, אנשים מזויפים, אנשים מכוערים. באמת שהיופי
שלהם לא מעניין אותי, אך הם מכוערים אף מבפנים. באמת, הייתי
רוצה אותם, מתים!