נימף בת-יער / זמן |
והמתי הופך לזמן
הזמן נמתח לכמיהה
הכמיהה לציפיה
לנשימה קצרה
לירכיים מזיעות עסיס
אמרת מחר
והמחר תלוי מול עיני
מתנדנד בעצלתיים
לא ממהר
מבטך מבהיק מתוכו
משועשע
הרחם פועם בתוכי
בקצב הדקות
עורי מחניק פתאום
מכאיב
מסומרר מערגה
אמרת - עוד קצת
ואני כל כך רוצה עכשיו
עכשיו להיות תחתיך
עכשיו לכאוב את עינוגך
עכשיו לבכות אליך שחרור
עכשיו להתמוסס לניחומך
עכשיו לא להבין למה
ופתאום להבין הכל..
מתי
--זמן
------מחר
---------עוד קצת..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|