בלילה ההוא מצאתי את עצמי עומדת ובוהה בשמים.
ברדיו אמרו שנראה כוכבים נופלים, ואני התחלתי כבר לחשוב על
משאלות.
הלילה היה קר והשמים היו מוארים בהילה חיוורת של אורות עיר.  
חשבתי עלייך, כן... חיכיתי לכוכבים וחשבתי עלייך.
חשבתי, שבלילה שכזה היינו צריכים לשבת ביחד על שפת הכינרת,
לספור כוכבים נופלים ולבקש מכל אחד מהם שנשאר יחד לעד.
היינו צריכים לשבת יחד, ולהתחבק בקור הזה, להתנשק.
חיכיתי לכוכבים, אבל הם עדין לא הגיעו. החלטתי שכוכב אחד יספיק
לי, רק הוא יעבור ואני אכנס הביתה, היה לי קר.
עמדתי ורעדתי מקור, עמדתי וחיכיתי, חיכיתי שתשים לב אליי,
חיכיתי שהחלומות שלי יתגשמו, חיכיתי שהכל ישתנה, חיכיתי
לכוכב.
היה לי קר מידי, נכנסתי הביתה.