|
למה לא אמרו שזה כואב כל כך
למה לא סיפרו שזה חודר
מסעיר
לא נותן מנוח
שנתי אבדה בצריבה נועזת
וכל שידעתי אז
חלול
מלאה
עד גולשות דמעותי ממני
עמוסה
עד לבי חישב לפרוץ מכלובו
פתאום הכל שביר כל כך
רך כל כך
עדין כל כך
זו אני?
שאבת ממני את הכוח להתגונן
ריסקת בי חומות
השארת אותי חשופה לך
ללא כסות
מלאה מתמיד
עטופה מתמיד
מוגנת מתמיד
זה אתה.
יודעת עכשיו
לא יודעת מחר
רק אתה שם.
מחמם.
אני ואתה הולכים
אל אופק שקוף
רק אל תפסיק לחבק.
פוחדת לבד.
אני ואתה. |
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.