|
למה לא אמרו שזה כואב כל כך
למה לא סיפרו שזה חודר
מסעיר
לא נותן מנוח
שנתי אבדה בצריבה נועזת
וכל שידעתי אז
חלול
מלאה
עד גולשות דמעותי ממני
עמוסה
עד לבי חישב לפרוץ מכלובו
פתאום הכל שביר כל כך
רך כל כך
עדין כל כך
זו אני?
שאבת ממני את הכוח להתגונן
ריסקת בי חומות
השארת אותי חשופה לך
ללא כסות
מלאה מתמיד
עטופה מתמיד
מוגנת מתמיד
זה אתה.
יודעת עכשיו
לא יודעת מחר
רק אתה שם.
מחמם.
אני ואתה הולכים
אל אופק שקוף
רק אל תפסיק לחבק.
פוחדת לבד.
אני ואתה. |
|
|
לפני כמה ימים
הלכתי ברחוב
וראיתי את שניצל
משקה את הגינה.
שאלתי אותו:
"היי מה אתה
משקה?"
אז הוא ענה לי:
"אני לא משקה
אני שניצל"
-מתוך ספרו
האוטוביוגרפי של
ג'וני - "אני
והשניצל" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.