עם ברך דרוכה
על אדמת קודש
אדמת מדינתי
אני נושא תפילה לאלהוים
שלא יעורר אהבה
באף לב של בת אלי
שלא יתן לאף אחת
להרגיש את קור הכאב שבנפשי
כי נשיקת שפתי
מורעלת מהכאב שבלבי
ומגע ידי
גורם לחלחלה של קור
גם לנשים שבלבן יש אהבה וחום
הלב שלי קפא אז...
ושום דבר לא ימיס אותו עכשיו
כי הקוטב הצפוני שבתוכי
מוסתר היטב מאור השמש
שזורחת באותו לב של ילדה
שהרגישה את דפנות ליבה עוצרות
לאור עיני הכחולות
ורק אותם עינים כחולות
נשארו חמות
כי הדמעות זולגות בעצמן
למרות שאני מנסה לא לבכות לעולם
אולי עם כל דמעה שזולגת
עוד טיפה של קרח נמסה בליבי הקר | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.