אחרי שהריק מתחיל להעלם, סימני השאלה, התהיות הסתומות והספק
מסיימים את תקופתם, אני מתחילה להתמלא לאט לאט בציפיה מתוקה
לעתיד - מה אתן, מה אקבל, מי יהיה לי חבר, מי ילחש לי אהבה
ויחבק אותי בזמן שאני נרדמת שלווה ומאושרת...


נכון שלכאורה שום דבר לא השתנה. לא קיבלתי תשובות על השאלות
ששיגעו אותי בשבועות האחרונים, אך כבר לא נראה שיש טעם להתעמק
בזה, ויתר מזה - אין לי שום צורך. עכשיו אני רק עומדת ופורשת
ידיים אל מול הרוח של החיים שתיקח אותי הכי גבוה שרק אפשר