לי יש הרגל קצת ילדותי שלא מתאים לילדה גדולה שכבר בת 10
וחצי.
אמא קוראת לזה התמכרות אבל אני, אני אוהבת לקרוא לזה ההרגל
הקטן של מאיה.

אני לא מושלמת וזה ברור כי הרי כבר מכיתה א' בבי"ס אמרו לנו
שאף אחד לא מושלם.
תמיד חשבתי שאם אי פעם יהיה פרס על הילדה הכי לא מושלמת
בארץ...אז אני אזכה.
יש בי דיי הרבה דברים לא מושלמים כמו שאני לא יודעת לרכב על
אופניים בלי גלגלי עזר וכשאמא ואבא לוקחים אותי לרופא שיניים
אני בוכה ויש עוד הרבה כאלה...
אבל ההרגל הקטן שלי הוא הדבר הכייייי לא מושלם בי...לפחות לפי
דעתי.
ההרגל הקטן שלי הוא.....למצוץ אצבע, ולא סתם אצבע אלא את
האגודל ביד ימין שלי.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מוצצת את האצבע וגם מאז שאני זוכרת
את עצמי אנשים ניסו לגרום לי להפסיק, כאילו הם מנסים להתחרות
מי יצליח לגרום למאיה להפסיק עם ההרגל הקטן שלה.
אמא שלי לקחה אותי למרפאה שאני תמיד הולכת כשכואבת לי הבטן
וביקשה מהאחות שתחבוש לי את האצבע בשביל שאני לא אמצוץ אותה
יותר, אז היא חבשה. ובלילה כבר לא יכולתי והורדתי את התחבושת
ונרדמתי כרגיל עם האצבע בפה.
אבא שם לי נוזל שקוף ומריר כזה על האצבע אבל כשהלכתי למקלחת
שטפתי טוב טוב את האצבע וכל הנוזל ירד ושוב...נרדמתי עם האצבע
בפה.
אפילו השכנה שלנו מקומה מתחת אמרה לי שתגדל לי עוד אצבע על
האצבע שאני מוצצת והאצבע שתגדל תהיה ירוקה ומגעילה, אבל אני
כבר ילדה גדולה, אני עוד מעט אהיה בת 11, אני לא מאמינה לכל
דבר שאומרים לי...לא אני!

הזמן עבר ואפילו אבא שכל כך אהב את הסיגריות שלו הפסיק לעשן
אותן.
ואני, בשלי, המשכתי עם האצבע!
לא היה אכפת לי שאמא קצת מאוכזבת, אבא כבר כמעט התייאש, המורות
מעירות וכל הילדים צוחקים כי אני עושה מה שאני רוצה, אני ילדה
גדולה!

עשיתי רישומים ביומן הסודי שלי ורשמתי מתי אמא מעירה לי על
האצבע ואחרי שראיתי ששבוע שלם יום אחרי יום היא לא העירה
לי...החלטתי! אני מפסיקה! זה היה אתמול אבל...תאחלו לי בהצלחה
אוקיי?