יום רביעי, אני והחבר הכי טוב שלי תומר מטיילים ברחובות ת"א,
נכנסים לחנויות, קונים קצת (הרבה) בגדים וסתם נהנים ממזג
האוויר הנעים של הסתיו.

תומר, הוא ילד או יותר נכון בחור בן 18, הוא אחד האנשים הכי
יפים שאי פעם פגשתי, אבל כמובן כמו שציינתי הוא החבר הכי טוב
שלי. בטח הבנות שמביניכן חושבות עכשיו..."אם הוא נראה טוב והוא
חמוד מספיק בשביל להיות ידיד אז למה שלא יהיה משהו מעבר
לידידות?"
אז הנה התשובה בנות.....הוא הומו.
אומרים שאנחנו מפסידות את כל הטובים לטובת ההומואים, כנראה
שבמקרה הזה צדקו.

תומר הוא בנאדם ממש קשה בבגדים לוקח לו פשוט מלא זמן לבחור בגד
שהוא באמת אוהב! ממש כמו בת!
פעם חשבתי שזה בגלל שהוא הומו אבל כשדיברנו על זה אז הוא סיפר
לי שדווקא היה לו פעם איזה חבר לשעבר שהיה בדיוק כמו כל בחור
ממוצע שלא אהב לקנות בגדים ולא השקיע בעצמו במיוחד ככה ש...זה
לא קשור לנטיות המיניות של תומר, זה פשוט באישיות שלו זה ככה.
תומר הוא הומו מוצהר, כלומר בכיתה י' או יא' כשהוא היה בן 16
בדיוק במסיבת יום הולדת שהייתה לו הוא שיתף את כל האהובים עליו
בנטיות המיניות האמיתיות שלו וכמו שאומרים "יצא מהארון".
כמובן שהיו אנשים שקיבלו את זה ואמרו לו שחפיף ושבעיניהם הוא
נשאר אותו תומר וזה בסדר מצידם ובאמת התכוונו לזה, היו אנשים
שאמרו את אותם הדברים אבל לא התכוונו אליהם והיו את אלו שפשוט
לא הגיבו והשתיקה שלהם אמרה את שלה.
אחד מהאנשים ששתקו היה החבר הכי טוב של תומר, אוהד.
בגלל שאוהד ותומר היו עושים הכל ביחד אז היה נראה לו מאוד לא
טבעי שתומר הומו כי הרי הם גם היו מתקלחים וישנים יחד.
בזמן השתיקה של אוהד הוא התחיל לחשוב...אם זה אפשרי שתומר נדלק
עליו? האם יכול להיות שזה חירמן את תומר להתקלח יחד איתו? האם
תומר ניסה לעשות לו משהו בזמן שהם ישנו יחד? ועודדדד כל מיני
שאלות כאלו שקפצו לו לראש ולא נתנו לו מנוחה..אותן שאלות גרמו
לו פשוט לקחת את הרגליים שלו וללכת מהמסיבה.

תומר לא נעלב, להפך, הוא הבין אותו וידע שהוא צריך זמן לעכל את
הבשורה. אבל אוהד לא חזר להסתכל אפילו על תומר...עד היום
ההוא.
היום ההוא בת"א כשאני הייתי עם תומר.
אני ותומר כבר הגענו לשינקין, נדמה לי, כשזה קרה.
פתאום ראינו את אוהד, תומר שכבר ממזמן רצה להתקשר לאוהד אבל
התבייש, אמר לו שלום. אוהד להפתעתנו החזיר גם הוא בשלום והיה
לו מן מבט מוזר על העיניים, מבט של שמחה בלתי מוסברת ולא בדיוק
חיובית. לא הבנתי מה פשר המבט באותו זמן.
אוהד ביקש בדרמתיות מתומר לבוא איתו כמה דקות לצד בשביל לדבר
על דברים שהיו.
אני שלא רציתי להפריע עשיתי טלפון לחברה בשביל להעביר את הזמן
עד...ששמעתי את הצעקה.
בהתחלה לא הבנתי מה קרה ואז ראיתי את תומר על הרצפה, כשפצע
גדול ונוטף דם נראה באזור החזה שלו.
אני בתיכון עוד התנדבתי במד"א אבל לפתע כל הידע שרכשתי במשך
הזמן שהייתי שם פשוט נעלם כליל כל מה שראיתי היה את תומר.
מבלי לחשוב בכלל זרקתי את הפלאפון על הרצפה והחזקתי את תומר
בזרועותיי שנראו כל כך קטנות וחסרות תועלת באותו זמן, רציתי
להרים אותו, רציתי להביא אותו לבית חולים או למקום שיוכלו
לעזור לו...רציתי..אבל לא יכולתי.
בגלל שהמקום שבו היינו היה כמו מן סמטה כזו שאף בנאדם שפוי לא
היה נכנס לשם מרצון, לא היו אנשים שיעזרו לי.
אז מה יכולתי לעשות?
פשוט ישבתי שם בוכה, מחבקת את גופו הגוסס של החבר הכי טוב שלי
ומנסה להבין למה או איך כי מי...כבר ידעתי!
התחיל לרדת גשם ואולי זה אפילו קצת ניחם אותי התקווה שעכשיו גם
אלוהים בוכה על תומר.
ראיתי במבט מזוגג מדמעות ומהגשם מן דף נייר לבן חלק שהספיק קצת
להירטב והיה רשום עליו דבר מה...התקרבתי וראיתי את הכיתוב:

"מוות לקהילה ההומו-לסבית".


ישנה גירסה שנייה לסיפור הזה תחת הכותרת "תומר
ההומו-הגירסה המשופרת"-כולכם מוזמנים להיכנס גם לשם ולהחליט
איזו גירסה יפה יותר :)