|
מלותיך עוטפות את נשמתי באושר לבן
ובחיוכך יכולה אני לראות עולם ומלואו
אך לא אשוב עוד לחוש את חומך
יותר לא ארגיש נשימתך
בשניה אחת ניתקת עצמך ממני
וכעת עולמך מרוחק וקר
אינך עונה יותר לקריאותיי
אשב עתה לבדי, בעולמי המנוכר
ואחכה לך שתשובי, ילדתי היקרה. |
|
|
יותר משאני שונא
ערבים, אני שונא
בקרים ואחרי
הצהריים.
בכלל... הגעתי
למסקנה שערבים
אני אוהב, אבל
לילות
ופרנצ'סקות הרבה
יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.