ביום שישי, כמו תמיד מאז ששכרתי את הדירה, בשעה שלוש ושלושים,
יצאתי מהדירה. לקחתי אוטובוס עד לתחנת הרכבת ושם החלפתי ולקחתי
עוד אוטובוס עד לתחנה המרכזית החדשה.
אם באמת הייתי מגיע עד לתחנה המרכזית החדשה, הייתי לוקח משם
אוטובוס נוסף עד למושב. משם הייתי הולך ברגל אל תוך המושב, עד
לבית הורי. הייתי נשאר שם עד לארוחת הערב ולאחריה אבי היה מסיע
אותי בחזרה לדירתי, שם היינו יושבים ושותים כוס קפה.
כמובן שלגורל היו תוכניות אחרות בשבילי. והגורל, כמו תמיד,
בחוסר הנימוס שלו, אפילו לא טרח ליידע אותי, או את ההורים שלי,
כך שלארוחת הערב אצל ההורים שלי, לא הגעתי. גם חברה שלי, שאולי
הייתה נעשית אישתי, לא הגיעה אל ההורים שלי. במקום זה, אנחנו,
ושאר נוסעי האוטובוס, הנהג, הכרטיסן והמחבל, התפוצצנו בכניסה
לתחנה המרכזית החדשה. כל זה קרה שניה לפני שהמאבטח עלה
לאוטובוס על מנת לבדוק שהכל תקין.

כיוון שהתפוצצתי, כבר לא היה לי מה לחפש באזור. אז חברה שלי
ואני הלכנו קצת לטייל בעולם. אחרי כמה ימים עברנו לטייל קצת
בירח. אחר כך מאדים, פיקניק על השמש וחזרנו לכדור הארץ לנוח
קצת. אחרי זה כבר יצאנו לטייל בגלקסיה. פגשנו כמה רוחות ממש
מוזרות של כל מני חוצנים, שסיפרו לנו שהם בדרך לכל מני מקומות
משונים שהם תמיד שמעו עליהם אבל אף פעם לא היה להם כסף לטוס
לשם. אנחנו בתורנו סיפרנו להם שאנחנו בכלל לא מכירים את
הגלקסיה, חוץ מכדור הארץ, ושם כבר היינו. הם נתנו לנו עצות
לתיירים ואנחנו סיפרנו להם על מק'דונלדס, על חומוס ועל החומה
הגדולה בסין. נפרדנו וכל אחד המשיך בדרכו.

זה המשיך ככה כמעט חודש. טיילנו כמעט בכל מקום ששווה לראות
בגלקסיה. ואז, יום אחד, קרה משהו שלא היה צריך לקרות. חברה שלי
התחילה לבכות. סתם כך. לבכות בלי סיבה נראית לעין. פשוט בכתה.
אני מכיר את החברה שלי כבר הרבה זמן. אז פשוט נתתי לה לבכות
ולא התייחסתי. ככה היא אוהבת, שלא מנסים לנחם אותה. רק שהפעם
זה היה שונה. מיד אחרי שהיא סיימה לבכות, היא התחילה לצעוק עלי
שזה הכל בגללי, ושבלעדי, היא עדיין הייתה בחיים, ושאולי היו
יכולים להיות לה ילדים ובעל ומכונית וכו'. אני סתם עמדתי שם
כמו איזה דפוק ולא אמרתי כלום. רק אחרי שהיא כבר סיימה לבכות
לצעוק וכבר חיבקה אותי שוב, רק אז התחלתי לדבר. ואז אמרתי לה
שזאת לא אשמתי בכלל, ושאני גם לא רציתי למות ושזה בכלל הכל
פוליטיקה ושבגלל זה התפוצצנו, זאת הסיבה היחידה שהתפוצצנו,
שהפוליטיקאים האלה לא נותנים שטחים ליהודים האלה.