כמו כולם, כך גם אני נולדתי אל תוך עולם מעוות זה...,
איכשהו תמיד היו לי רצונות למשהו אחר..., לא האמנתי שיכול
להיות שמה שיש זה מה שיש..., לא רציתי ולא הסכמתי לקבל את מה
שאני מכירה כהדבר היחידי שיש, אני זוכרת שעוד פעם..מתי שעוד לא
הייתי מודעת לעצמי ולמה שמסביבי הייתי יוצאת עם המשפחה שלי
לטיולים אי שם בשבילי יערות קסומים, בשבילם הטיולים הללו היו
כדי לינשום אויר צח, לאכול קצת בשר ולהנות.., כמובן שההנאה
הזאת הייתה משולבת ברצח של חיים אשר העניקו להם את החיים
שלהם..., הם היו שורפים עצים בעוד שאני הייתי מטפסת עליהם
ומגנה עליהם, הייתי בוכה על אובדנם..., הם היו קורעים עלים
בגלל שיעמום בעוד שאני הייתי אוספת את השאריות שלהם ומנסה
להדביק אותם בחזרה בנואשות של כאב...,
ואז גדלתי..וכבר הייתי מודעת לעצמי ולמה שמסביבי..., אבל עדיין
נישארתי אותה ילדה קטנה שבכתה כל פעם שמשהו מהטבע שלה ניפגע..,
היינו ממשיכים ללכת לאותם יערות קסומים..., ואז כבר הורשתי
לטייל לי לבד.., השארתי את משפחתי בתוך העולם שלהם
וברחתי..ברחתי הכי רחוק שאפשר..., בשביל להתרחק מהם ומההרס שהם
גורמים!!...מצאתי פינות קסומות, מיים טבעיים ושתיתי אותם...,
נשמתי את הטבע כאילו היה המקור היחיד לנשימה..., האהבה שלי
אליו הייתה חולנית..., הייתי בעולם אחר..., במציאות שונה ממה
שהם הכירו..., בכיתי מרב אושר..ובעוד שהם נאלצו לחפש אותי בכל
היער אני הסתתרתי בפינה מבודדת עם הפיות שלי..., ואז הם מצאו
אותי..ובכח החזירו אותי הבייתה..., עקרו אותי מהמקום
שלי...,וכך המשכתי לגדול בתוך המציאות שלי..., וככל שניכנסתי
למציאות שלי עמוק יותר..כך גם התוועדתי למציאות הכביכול אמיתית
שלי..., הרגשתי קרועה בין שני עולמות..., וחשבתי שאחד מהעולמות
האלו..., זה שיותר אהבתי הוא לא אמיתי..., לא הייתה לי שום דרך
לחיות אותו עד הסוף.., ובגלל זה כ"כ כאב לי..., אז התחלתי
לישנוא את העובדה שאני קיימת..., כי הרגשתי שאני לא באמת חיה
בעולם האמיתי שלי..., רק בעזרת ספרים וכמה סרטי טלויזיה הצלחתי
לחייך..., כל שאר החיוכים שלי היו חיוכים מזוייפים..., ואז
גיליתי את הקסם האמיתי...הקסם שבעזרתו הצלחתי לשלב בין שני
העולמות..., הכישוף..., איזה דבר יפה!! איזה כח מופלא!!...
וכ"כ שמחתי שמצאתי את זה..., אבל אז התחילו להתעורר אצלי
מחשבות על אלוהים..., למה אני לא מתחברת אליו?! חשבתי
לעצמי..., אני לא מבינה את זה..., אני מסתכלת בחלון ומריחה את
הריח של הגשם..., ומאושרת ממראה הזריחה והשקיעה...ממראה כל
החיות הקטנות.ממראה הפיות שעפות להן באויר..., בעולם הקסום
שלהן...ואני לא רואה ולא מרגישה שום אלוהים! איך זה יכול
להיות?!...ואז גיליתי את האמונה שלי מחדש..., את האמונה באלים
הקסומים שלי..., וכן.., הם שלי..., כי הם חלק ממני.., גיליתי
את השביל האמיתי שחיפשתי כל הזמן הזה..., והתחלתי ללכת
בו...והרגשתי שמצאתי את זה!!....חיכיתי ללילות של ירח מלא
בשביל ליברוח החוצה ולזמר ולירקוד תחת אורו של הירח...., זה
העולם האמיתי שלי...., היקום..., והקסם שלו..., והעובדה שאני
חלק מהטבע המדהים הזה..., כל סיפורי המיתולוגיה..., כל החלומות
על ימי הביניים ועל תקופת הרנסאנס כעת הפכו לאמיתיים...,
עכשיו הטבע חלק ממני ואני חלק ממנו..., ואחנו אוהבים אחד את
השני...ואני מושיטה את ידיי בכדי לאסוף כמה טיפות גשם...להריח
אותן..לטעום אותן ולשחרר אותן בחזרה..., אני מודה לכם אליי
היקרים שעזרתם לי לעזור לעצמי לגלות את העולם הזה ולצעוד
בשבילים של דרך הקסם....