אירוניה. מקרה אירוני.
אם כבר, אז זה מזכיר לי את "ironic" של אלאניס מוריסט. אלא
מה?...
תמיד חשבתי שזה שאיש שפחד מטיסות כל החיים וכשהוא עלה על המטוס
הוא התרסק, זה לא כזה אירוני.
היה הרבה יותר אירוני אם הוא היה עולה על המטוס, המטוס היה
מתרסק, וכשהוא היה הולך לבקש את הפיצויים על העגמת נפש, היו
רוצחים אותו תוך כדי שוד מזויין בשדה התעופה.

פעם ראיתי בפרפר נחמד שדודו, אוזה ושבי הלכו לים. דודו הביא
לאוזה קונכייה, הצמיד לה אותה לאוזן שאין לה, והיא אמרה "אה!
אני שומעת את הים!" אולי כי את בים? חתיכת מטומטמת.
בכלל- הדור החדש של פרפר נחמד הוא איום ונורא. אבל זה כבר דיון
אחר שלא קשור.

אם מרקו לא היה מוצא את אמא שלו, והיה מחליט ללכת לאימוץ,
ובדיוק באותו זמן אמא שלו החליטה להפסיק לחפש אותו (היא חיפשה
אותו בכלל?...) ולאמץ ילד קטן ומעצבן עם קוף (או להפך) בשביל
לאמץ במקום מרק, זה נראה לכם אירוני? זה סתם. צחוק הגורל.
(ממתי הגורל צוחק? יש לו חוש הומור? ואם כבר עוסקים בסוגייה-
אף פעם לא הבנתי את המשפט "יצא המרצע מן השק". קודם כלל- איך
הוא נכנס לשם? ואיך הוא יצא? מישהו עזר לו? ווואט דה פאק איז
מרצע??? אני יודעת מה זה מרצע, אל תטרחו.)

ונניח שעכשיו אני בשיעור לשון, וכותבת על דף פוליו את כל
השטויות שעולות לי בראש בעקבות מילה אחת, שלוש הברות, מילעיל.
ונניח שבידיוק עכשיו יש מישהי, אי שם באיזו ארץ נידחת, נגיד,
אוזבקיסטן, והיא נראית בדיוק כמוני, יש לה את אותם החיים בדיוק
כמוני, וגם היא בשיעור לשון, כותבת את אותו הדבר בדיוק
כמוני, והמחשבות שלנו נפגשות אי שם באמצע העולם, בעין טלפטיה
טראנס- אטלנטית.

מה אני רוצה להגיד בזה? שזאת אירוניה? נחשו שוב. זאת לא
אירוניה.
זה סתם טמטום.

NOW ISN'T THAT IRONIC dont you think?....