|
גירסה ראשונה, גבוהה יותר (נוח למפוחית,לא לשירה).
גירסה שניה ,נמוך יותר ,רק גיטרה כמו בהלחנה.
אני במילים,מנגינה,גיטרה ,מפוחית ושירה מצוננת.
(2003)
ופה עוד גירסה ...
שיהיה...http://stage.co.il/Stories/415106
(השירה היא על מה שבסוגריים.)
ושנים שהוא ככה ,יושב לבד
רכון על מקלדת בוכה
חולם על חיים בשחור ולבן - מנגן אותם
ידו הרכה אוספת אקורד במז'ור מזדמן
מהנהן בראשו , מנגן.
והוא זקן מדי ללילות הללו
שתוי מכדי להכחיש
קורה לו שהוא שר לעצמו סתם ככה (לבד)
לבד הוא לא רוצה להרגיש.
ושנים שהוא ככה רואה נעורים
כל ערב פנים אחרים
נותן להם צליל,מכסה רגעים שלהם
(שלהם),לא שלו,לו (לא) נעים
וכשאז במפתיע הבוקר עולה
מתוך בליל העשן יגלה
כי הוא זקן מדי ללילות הללו
שתוי מכדי הכחיש
קורה לו שהוא שר לעצמו סתם ככה (לבד)
לבד הוא לא רוצה להרגיש.
כשכבר ארבע בבוקר ,תיכף אור ראשון
הוא יודע שבאה שעה
חותם על עוד לילה שרק יקבל (הזדמנות)
הזדמנות לאותה הרגשה
שבה יקלף עוד שנה מעיקה
בשגרת לילותיו הקשה
הוא מזדקן מהר בלילות האלה
דהוי מכדי להרגיש
קשה לו כבר לשיר לעצמו סתם (ככה)
ככה לנגן זו לו (לא) סיבה להמשיך .
|
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
דווקא יש לנו
בשפע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.