כנראה סוף תקופה, כל כך יפה, כל כך נחמדה, זהו... פשוט כנראה
נגמר. כנראה שלא נדבר יותר, כנראה שלא נתכתב, כנראה שלא אשמע
אותך יותר.
כנראה אני אשב במיטה ואבכה, ואחשוב עליך, כנראה יהיו לי דמעות
וכנראה אני אגמור גליל נייר טואלט או שניים, כנראה אני לא ארצה
לדבר עם אנשים או שאולי שאני אשתף אנשים יותר מדי במה שכנראה
ייקרה לי.
כנראה שאני אכתוב כל מיני דברים עליך, כי כנראה אני אהיה במצב
רוח המתאים וכנראה הכל ייצא גרוע כמו תמיד.
כנראה שאני אתחיל לאכול כמו משוגעת או שאולי שאני לא אוכל
כלום, נראה כבר.

אולי אני אעשה את עצמי כאילו לא אכפת לי, כדי להיראות אמיצה,
אבל זה בטח לא יצליח לי ואני כנראה אתחיל לבכות מיד, אני כנראה
אחשוב עליך כל הזמן ותפריע לי בלימודים ואני בטח גם ארצה למות
מדי פעם, וכמו שאני מכירה את עצמי אני לא אעשה את זה. נראה.
כנראה שאני אהיה נפוחה מאוד, ובטח אתקוף אנשים אחרים והם בטח
ייעלבו ואני אהיה בטח גם החרא באזור ואולי אני אסתגר בחדר שלי
ואישן לי ואחלום בטח כמה סיוטים טובים וכנראה גם כמה חלומות
איך שהיה יכול להיות טוב ואיך שהיה טוב ועכשיו כבר אולי לא.

אז, אני כנראה לא אראה אותך יותר ולא אדבר אתך יותר, אז לפחות
תגיד 'להתראות'
אתה יודע שהכנראה הזה תלוי רק בך כי מצדי הוא מתבטל והכל חוזר
להיות טוב, תחליט מה הכנראה הזה אומר, בבקשה מהר... זה כואב.