השמש
החליקה קרניה אל תוך הדירה,
משחקת עם הערנות
שלי
ושל השאיפות שלי.
צהריים.
הן נרדמו על השולחן,
כנראה עבדו כל הלילה.
אני קמה
ומגיפה את התריסים.
דרך התריסים המוגפים,
אני מביטה אל הקצף
של גלי החיים
בדמות האנשים שעוברים מטה.
בועות קטנטנות
שמשחקות עם המים.
העולם דינמי ומלא חיות.
כבר שכחתי כמה רעש הוא עושה.
רק שלא יעיר את השאיפות שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.