הנה אני עומד.
אני עומד עם כף ידי בתוך קיר.
אני מנסה לסובב את ראשי ולראות אותך, אבל כף היד תקועה בתוך
קיר.
אי אפשר לתלוש אותה משם, זה לא שהיא כוסתה בטיט ובמלט או
משהו.
ישנו פשוט קיר ממולי, וכף היד שלי בתוכו-חלק ממנו.

הנה אני עומד.
אני עומד עם שורשים ברגליים.
אני מנסה להביט לעברך, מתכופף ומביט לעצמי בין הרגליים, אולי
אני אצליח לראות אותך
אבל אני רק רואה את הצל שלך שנמרח לו כאילו הוא איזה שלולית של
זפת
על האדמה המתה.
כי לרגליי יש שורשים- ואפצע אם אעקרם.

הנה אני עומד.
כף ידי בתוך קיר ושורשים ברגליי.
אני מנסה להתעלם ממך. באמת מנסה- אבל לא מצליח. את לא מוציאה
קול, אבל אני שומע את הנשימה שלך. אני יודע שאת שם. זו נשימה
מיוחדת רק לך.
אני שומע גם את נשיפתם של נחשים, זוג נחשים, אחד שחור והשני
ירוק-
שניהם זוחלים לאיטם על גופך הערום- ואת לא פוחדת כמוני.

הנה אני עומד.
כף ידי בתוך קיר, שורשים לרגליי ונשיפות נחשים באוזני.
אני מרגיש מעבר לקיר את הצוק. אני מרגיש מעבר לקיר את צידו
השני,
מכוסה בזוועות שהסתרת. זרועות וידיים של רבים אחרים שנבלעו להם
בקיר.
אני מרגיש את הגועל ביד- כאילו אני נוגע בקיר של עיניים פעורות
ותוחב ידי אליהם, מנסה לשלוף משם משהו- וזה מעביר בי רטט נורא.
אני שונא אותך, תתני לי ללכת.

הנה אני עומד.
אני כבר רוצה לשבת אך ידי תקועה עמוק בקיר, רגליי באדמה המתה
לא מאפשרות לי לשנות עמידה, ונשיפות הנחשים הולכות וגוברות.
חזרת הנה, מה את רוצה ? אינך מוציאה קול, רק זוג נחשים- שחור
כמו שיערך וירוק כמו עינייך רק הם לוחשים לי דברי פיתוי ונחוש.
ואת מקדימה ומנחשת ומעוננת וכל האוב שלך מכסה אותי, מותירני
מותש על האדמה המתה, עומד לי בפחד- מכסה את פניי ביד אחת, כי
היד השניה תקועה בתוך קיר, מרגישה את הגועל של רבבות של
עיניים.

הנה אני עומד.
אני לא רוצה לעמוד כאן יותר!
אני רוצה ללכת, תעזבי אותי! אני אתלוש ידי מן הקיר, גם אם תשאר
שם עמוק, עם כל העיניים, והגועל, והזוועות והידיים של האחרים-
כי אני לא אחד מהם, אני רוצה ללכת. וכל אותם אובים מתפזרים,
ואני מרגיש את הקיר מתפורר לאיטו.

הנה אני עומד.
ואין קיר יותר, קרס נפל נשבר ואיננו.
שורשי גוועו ואני חופשי ללכת.
אך ידי עוד תקועה. היא עמוק בליבך.
שני נחשים סובבים סביבנו- אחד ירוק ואחד שחור
אני רציתי ללכת אך אני מביט בך שוב.
אני מרים את רגלי, מנער אבק מכף-רגל
הביטי, הביטי היטב איך אני הולך
הפעם לתמיד
אני לא אסלח לך שוב, לא הפעם.
אבל אני לא צועד.
אם אתלוש את ידי אעקור את ליבך.
אני רק רוצה ללכת, לא להרע לך.
אני אשאר, בשבילך.
את אומרת שהפעם אהיה לך כשווה
לא עוד בגידות, לא עוד פגיעות, לא עוד שקרים.
אני מאמין לך. אבל רק הפעם- בפעם הבאה אני אעזוב.


הנה אני עומד
וקיר מתגבש על ידי.