אני רוצה להיות אשת חברה,
אחרי גירושין מתוקשרין.
נוצצת ומוצצת, בעקבים של ג'ימי צ'ו
ועגילים של מיכל נגרין.
רוצה להסתובב עם יובל כספין
ולעשות שופינג בכיכר.
ולתרום לנזקקים ולאמץ אתיופי,
בנשף צדקה מסוקר.

אני רוצה להיות אשת חברה,
עם דוקטורט בהיסטוריה של קארטייה.
כשהפילאטיס הוצאה מוכרת,
והסטאז' בתצוגות של גוטייה.
רוצה להרצות על זכויות הנשים,
וללכת לעשות שעווה.
ושדוגמן סלאש ברמן בתחילת העשרים
ידגמן לי במיטה תאווה.

אני רוצה להיות אשת חברה,
בתוך מרצדס בכביש הראשי.
פעמיים בשבוע בראנץ' בבאזל -
והייר-דו אצל זיקרי בשישי.
רוצה להסתחבק עם רונית רפאל,
ולהשאיר אצלה עשרות אלפים.
להזריק כל חודש בוטוקס למצח,
וטיפול להצרת היקפים.

אני רוצה להיות אשת חברה,
עם מניות בעיתון יומי.
או אולי סוג של לייזה דוליטל,
נובורישית באופן פתאומי.
להיות רוחנית, מעורבת חברתית,
בוהמית, אמנותית, חובבת שירה,
עממית, דעתנית ותמיד אופנתית,
אך יותר מכל - להיות עשירה.