כולנו חיים בתוך בועה אפורה ולא יודעים עד כמה העולם בחוץ
שחור. רק מי שיוצא מהבועה מבין את עומק האפילה שמקיפה אותנו.
עוד מעט יבוא עולם חדש, אבל אף אחד לא יהיה שם.
עוד מעט יאיר עלינו האור, אבל לא יהיה מי שיראה אותו.
הגשם כבר יורד עלינו מהשמיים ומנקה את כל הרע, אבל אחרי הגשם
יבוא עוד רע.
הרע תמיד מנצח את הטוב, למרות מה שכתוב באגדות.
החושך משתלט על האור ומכסה את כולנו. כולנו עומדים באפילה ולא
רואים מה עומד לידנו. אנחנו עיוורים למציאות.
אין לנו מושג מה קורה מחוץ לבועה הקטנה שלנו.
כל אחד חי בתוך בועה משלו וכולנו חיים בתוך בועה אחת גדולה.
עוד מעט הטילים ייפלו עלינו ויפוצצו את הבועה שלנו, ואז כולנו
נדע מה עומק האפילה שבחוץ. כולנו נלך באפילה ונחפש אחד את
השני, אבל לא נמצא כלום, כי באפילה לא רואים כלום.
כולנו נצא מההכחשה שלנו ומרוב הלם לא נדע מה לעשות.
העולם יתחיל להתמוטט והכל יקרוס, כי אף אחד לא יידע מה לעשות.
ואז בסוף כשהכל כבר לא יהיה יבוא האור ויציף את העולם. החושך
יתמוגג והאור יחדור פנימה,
אבל אף אחד כבר לא יהיה כדיי לראות את כל זה. |