אלמוג רגב / בסוף יש חושך |
התכולות- אפורות
מתכהות ונובלות
ברצף הזמן.
והיא נעלמת לה
בהדרגה מבין העצים
אל עבר החשכה האינסופית,
הנצח הדומם שמסרב
להרפות
ובו בזמן מסרב
להתערב.
ואני, שוכבת לי
בוהה ללא שום
אפשרות לעצור,
להקל,
או לפחות
להתעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|