אם אתה נוסע לתל- אביב וקצת מאבד את הדרך אז רוב הסיכויים
ש(לא)תעבור ליד קיוסק קטן כזה  -"אצל עזרא".
וזה לא סתם קיוסק, זה מהקיוסקים המושקעים האלה, שיש להם בפנים
בערך מיליון מדפים, מלאים בכל הממתקים שאתה יכול או לא יכול
להעלות על הדמיון.
יש לו מסטיקים בטעם אבטיח, ארטישוק, וכל שאר הירקות. יש שם
סיגריות שמיוצרות בעיירה קטנה, על כוכב קטן, בקצה השני של
הגלקסיה. אומרים שהן הולכות פיצוץ ביחד עם כוס תה עם נענע,
בערב קיץ קריר, אבל אני לא יודע.
אפשר להשיג אצלו גם פיצוחים מיוחדים, מגרעינים של בננה, דרך
פיסטוקים ועד גרעינים של אהבה.
בקיוסק של עזרא תמיד יש אנשים, אפילו כאלה שלא קונים כלום, הם
רק באים לשבת ולספוג את האווירה, ככה זה בקיוסק של עזרא.
אבל לעזרא יש גימיק מיוחד, "מה יש אצלי, אין אצל אף אחד פה!",
נוהג עזרא לומר. כי אצל עזרא ורק אצלו, אפשר להשיג חלומות
בשקל.
כן, בלי צחוק, בשקל!!! "איפה עוד תשיג מחיר כזה לחלום?", עזרא
אומר.
ולא רק זה, אלא גם שיש אחלה גיוון. למעשה הם מגיעים בעטיפות
קטנות כאלה, ויש להם צבעים שונים, לפי סוג החלום.
פעם עברתי שם, ונורא התלהבתי מהקטע של החלומות, אז הלכתי
וביקשתי שייתן הסבר קצר על כל העסק. עזרא רכן במין רצינות כזו,
על הדוכן שלו, גרד את הזקן שלא היה לו, והתחיל להסביר לי. "יש
לך... את החלום הבסיסי שלך, זה צהוב", הוא אומר לי, ומוסיף גם
כל מיני מחוות ציוריות עם הידיים, שאותן עדיין לא ניתחתי
לחלוטין.
""אתה יודע...", הוא ממשיך, "משפחה, עבודה טובה, בית קטן
בכפר... איך אומרים - קומפלט. אם אין לך ניסיון בקטע הזה,
הייתי מתחיל עם צהוב, זה רגוע, ואמין.", התחלתי להתעניין
והחלטתי לחקור את הנושא לעומק. "ואם...", אמרתי והתקרבתי אליו
קצת כדי להראות שאני רציני, "ואם אני רוצה משהו לא כל כך
רגוע?".
"אה...", אמר עזרא והתרווח על כיסאו כשהוא מחייך חיוך רחב של
הבנה, "אז אתה אחד מאלה...  טוב... אז יש לך את הכחול, שזה סוג
של חלום הוליוודי כזה, אבל עם ארומה של אינטליגנציה, אתה מבין
מה אני אומר? משהו בסגנון רופא-שחקן",אמר והביט בי בתקווה
שהבנתי.
"כן, אני מבין אותך...", אמרתי לו. הוא המשיך, "ויש לך את
האדום שזה סטייל כזה של מטפס הרים, שיאי גינס משהו, יש
מבינה?", שאל. "בטח", עניתי.
"כמה עולה כל התענוג הזה?", שאלתי. עזרא נראה מאוד מרוצה
כששאלתי את השאלה הזו והוא רק הצביע על פתק קטן שהיה מודבק
בנייר דבר לקופסה גדולה מפלסטיק, מלאה בחלומות, ועל השלט היה
כתוב "כל חלום בשקל!".
בהחלט התרשמתי מכל הסיפור.
"טוב", אמרתי, "אז תן לי 2 נחשים אדומים, 3 מסטיקים בטעם מנגו,
וחלום צהוב", הוא חייך ואמר, "ששה שקלים בבקשה".
אז פשפשתי בכיס שלי ולמרבה הפתעתי היה שם רק מטבע של חמשה
שקלים. עשיתי קצת חושבים והגעתי למסקנה שאני מת לאיזה נחש אדום
עם מסטיק מנגו טוב עכשיו, אז אני אוותר על החלום שלי להיום,
ואני אחזור מחר עם יותר כסף.
עזרא נראה קצת מאוכזב אבל, בכל זאת הסכים.
אז ככה, ויתרתי על החלום שלי, החלום הצהוב והיפה שלי. כמובן
שאת הקיוסק של עזרא כבר לא הצלחתי למצוא, כי ללכת לאיבוד נכון
זה לא קל.
אבל מה, המסטיק מנגו היה משהו בן-זונה, באמת, אני ממליץ עם כל
הלב.

אז אם יוצא לכם לאבד את עצמכם קצת, בדרך לתל-אביב, עשו לי טובה
וקנו לי חלום צהוב בשקל, ותמסרו ד"ש לעזרא.