[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שלכת בסתיו
/
לונה והבדידות שלה

הגבעה הזאת סבלה הרבה מהבדידות של לונה.
היא תמיד היתה מקום המפלט שלה מעצמה,
וגם היום, כמו פעם, הם הלכו אליה: לונה, הבדידות שלה וסקאי,
הכלב,
והביטו איתה קצת על הים..
הוא היה שחור, כמו השמיים,
שחור אבל מדהים ביופיו, מלא קסם כמו שרק הים יכול להיות.
והיו בו נקודות אור קטנות של אוניות רחוקות שבאות או מפליגות
למרחקים, לעולמות רחוקים..

הם הסתובבו ככה, על הגבעה, לונה, הבדידות שלה וסקאי..לונה חשבה
על כל מיני דברים, דברים כאלה שעושים לפעמים דמעות, ובין היתר
חשבה גם על הבדידות שלה, היא חושבת עליה הרבה,רק שניראה לה
שהפעם היא שמה לב לזה, כי היא היתה ממש לידה, על אותה הגבעה...
והיא לא אמרה הרבה, הבדידות שלה..היא רק הסתכלה עליה במין מבט
כזה.. מבט כזה כאילו היא אומרת "מצטערת..אני לא פה בכוונה, לא
בחרתי להיות פה..זה פשוט ככה.. כשחילקו אותנו,התחושות, אז
החליטו שאני אגור אצלך.. באתי להחליף את 'שימחה'..היא היתה כבר
קצת עייפה ושחוקה..וטיפה חלודה..אני באמת מצטערת.." ולונה, מה
כבר יכלה לומר לה.. היא התנצלה בפניה..אז איך היא יכולה לכעוס?
היא אמרה לה שהיא סולחת ומבינה.. שאפ'חד לא בוחר לאן ליפול...
ושאין לה על מה להצטער, כי היא לומדת לחיות איתה..וש"יום אחד
עוד יהיה לנו טוב ביחד את תראי"... זה מה שלונה אמרה לה..
והמשיכה להסתובב על הגבעה...מנסה להאמין לשקר של עצמה..

בזמן שלונה חשבה מחשבות על בדידות ומחשבות כאלה ואחרות,
הבדידות שלה חשבה על זה שהיא מצטערת בשבילה וסקאי חשב על זה
שנעים לו בדשא הרטוב ושקצת עצוב לו במקום היפה הזה כשלונה
והבדידות שלה מנהלות דו-שיח בדממה רועמת.. בזמן שכל זה
קרה..פתאום שני אנשים פלשו לתוך הגבעה הפרטית של לונה ושל
הבדידות שלה ומילאו אותה בביחד שלהם.. [הבדידות שלה סיפרה לה
שהיא היתה ליד 'הביחד' כשחילקו אותם..ואמרה שהוא תמיד גם שמח
וגם קצת עצוב כששולחים אותו רק לאדם אחד..שמח כי זה טוב
שלמישהו יהיה אותו, את הביחד, ועצוב כי אין מספיק ביחד לכל
האנשים...] לונה והבדידות שלה הרגישו שהן טיפה מפריעות.. וגם
קצת ריחמו על הגבעה היפה הזאת..לונה הצטערה על  שכל הזמן היא
באה אליה רק עם הבדידות שלה..אף פעם לא באה אליה כששימחה או
אושר או תיקווה באו לבקר..רק עם בדידות היא באה אליה..ובטח
הגבעה כבר עייפה מזה ומימנה... אז לונה נתנה לה להנות קצת
מהביחד של הזוג שעלה אליה... והיא ויתרה להם לרגע לעלות למקלט
שלה והניחה להם להפריח שם את הביחד שלהם כי ידעה שהיא לא תוכל
לעשות זאת למען הגבעה שלה בזמן הקרוב...

אז לונה, הבדידות שלה וסקאי ירדו מהגבעה....
חזרו איש איש אל חדרו.
סקאי נכנס לבית שלו,
לונה נכנסה לחדר שלה,
והבדידות שלה נכנסה אליה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היה משהו שרציתי
לעשות, אבל
שכחתי מה זה...
מכירים את
ההרגשה?





צרצר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/3/03 2:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלכת בסתיו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה