זה קרה כאילו אתמול אבל השנה פרחה לה מזיכרוני והזכרון נשאר
איתי לתמיד כמו גל סוחף במעמקים שאין לו זכר מעל פני הים.
הדממה אינה מורגשת אבל היא סוחפת יותר ככול שהיא מתמשכת ואין
לה אלוהים היא האלוהים ואני שבוי בה למאסר עולם.הים היה כחול
כמו שרציתי והכריות היו נפוחות ממשיכה בינינו והמגע החרישי
נמוג לו באויר וחזר וליטף אותי.היא לא ידעה שאני בסרט מטורף
עליה כמו בקבוק כזה שמלא בחול של סיני מתנפץ על צווארי ואני
שותת דם ומתפלל תני לי למות בשקט כשאת איתי בתוך הבקבוק. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.