בחוף הים על סלע יושבת
ורק עליה עכשיו חושבת
הרוח מלטפת את פניה ושערותיה
היא נושמת נשימה ארוכה ועוצמת את עיניה
ברקע רעש הגלים המתנפצים אל החוף
אך היא איננה שומעת או רואה את הנוף
בשמיים את פרצופה המחייך של אהובתה היא רואה
ובאוזנייה מצלצל עוד קול צחוקה
היא מחייכת לעצמה
ובזוית עינייה כבר נופלת דמעה
היא קמה ונעמדת על הסלע
מנסה אל השמיים להגיע..
אל אהובתה ששם עוד מחייכת אליה
האהובה שנלקחה מעליה
אך כשניסתה לעוף ולהגיע לשם
היא החליקה מהסלע ונפלה לים
ראשה נחבט בסלע, משם לא יצאה
והם בחיים לא יבינו מה בגללם עברה.