|
בחוף הים על סלע יושבת
ורק עליה עכשיו חושבת
הרוח מלטפת את פניה ושערותיה
היא נושמת נשימה ארוכה ועוצמת את עיניה
ברקע רעש הגלים המתנפצים אל החוף
אך היא איננה שומעת או רואה את הנוף
בשמיים את פרצופה המחייך של אהובתה היא רואה
ובאוזנייה מצלצל עוד קול צחוקה
היא מחייכת לעצמה
ובזוית עינייה כבר נופלת דמעה
היא קמה ונעמדת על הסלע
מנסה אל השמיים להגיע..
אל אהובתה ששם עוד מחייכת אליה
האהובה שנלקחה מעליה
אך כשניסתה לעוף ולהגיע לשם
היא החליקה מהסלע ונפלה לים
ראשה נחבט בסלע, משם לא יצאה
והם בחיים לא יבינו מה בגללם עברה. |
|
|
אחרי הכל
מחר
הוא יום חדש
אחת. אוהרה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.