בכל טיפה נושרת יש גם חלקיק של געגוע.
געגוע לאותו אדם שלא ראיתי כבר מזמן,
אדם שפעם אהבתי לאהוב, ועכשיו נמוג
ורק דמותו נחרטה לי בראש, מתעתעת בי לרגע.

בכל טיפה נושרת יש גם חלקיק של נצחון.
נצחון עליו, שאני כאן עכשיו, והוא אי שם-
נפש מרחפת שמחפשת דרך מילוט
בין ערמות של מילים קרות וקשות כמו לב-קרח.

בכל טיפה נושרת יש מילות פרידה.
מאותו אדם שנעלם לי, כבר לפני הרבה זמן.
מאחלות לו דרך צלחה בלעדיי,
לא רוצות יותר להפגע ולבכות מהכאב העז.

בכל דמעה נושרת יש ניצוץ של תבונה מעיקה,
שחוזרת ומזכירה לי שלפניי עומד לו רק הגוף,
הנפש עזבה כבר מזמן, גם אותי
וזכרון פניו חוזר שוב ושוב, ונמוג לעיתו.



5.2.03