[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"בן לו היה לי! ילד קטן,
שחור תלתלים ונבון.
לאחוז בידו ולפסוע לאט
בשבילי הגן.
ילד.
קטן."

                                             רחל, תרפ"ח.



בימים הראשונים שלא קיבלתי מחזור החלטתי שלא לדאוג עדיין. הרי
זה קורה. אין טעם להלחץ ובטח שלא להלחיץ את אמא. עברו שבועיים
ואני כבר נהייתי פקעת עצבים. כל בחורה שעברה את זה בודאי מכירה
את ההרגשה- כל ארוחה שמתעכלת לך בבטן את מתחילה לדמיין שהרגשת
בעיטות תינוק.
אני רק בת 17, איך אני אספר לאמא כזה דבר? עדיף לחכות עוד
קצת.
בינתיים עברו עוד שבועיים, היו אלה הימים הנוראיים ביותר שלי.
אך לא אכחיש שמדי פעם השתעשעתי במחשבה על תינוק קטן, שלי. אצלי
התוכנית הייתה ברורה כבר מכיתה א'- לי יהיו שישה ילדים- ארבע
בנות ושני בנים או חמש בנות ובן, ולפחות זוג מהם יהיו תאומים.
אני לא צריכה בעל או חבר, העיקר שיהיו לי את הילדים שלי. כמובן
שגם שמות כבר יש לי לכולם.
וככה, בימים הנוראים, הייתי נופלת במחשבות על הילדה שלי- נעמי
אקרא לה. היא תהיה ירוקת עיניים כמוני, ובוודאי תיוולד
ג'ינג'ית כמו שאני נולדתי. היא תהיה היפה בילדות, יום ולילה
אחזיק אותה בזרועותיי ואנצור את ריחה בקרבי. אתבונן בה ישנה
בשלווה מוחלטת, וכשתפקח את עיניה השובבות, הגדולות, ותצחק
אליי- קמטים קטנטנים יווצרו לה בצידי העין. וכשתבכה- יתכווץ
ליבי.

נכון, אני רק בת 17. אני לא חושבת על זה ברצינות. אך אם היה
הזמן המתאים- אין דבר אשר הייתי רוצה יותר מאשר ילד קטן.
באותה תקופה גם כל החלומות שלי היו על תינוקות. לעתים הם
הופיעו בתור הילדים שלי ולעתים בתור אחיי הקטנים- אך תמיד יפים
וצוחקים, ואני תמיד גוננתי עליהם כלביאה המגינה על גוריה. אישה
בטבעה תישאר אישה.

ואז סיפרתי לאמא. היא לא כעסה, לא צעקה. רק קבעה לי תור
לכוסולוג. סליחה, גניקולוג. היא שונאת שאני קוראת לו ככה.

הלכתי לעשות בדיקה ואמא ליוותה אותי. במשך כל הבדיקה התאפקתי
שלא לבכות, התאפקתי ממש חזק. פחדתי כל כך- אבל רציתי, רציתי
לשמוע את המילים האלו, רציתי להיות בהיריון. אומנם מיליארדי
נשים כבר עברו זאת לפניי, אבל הרגשתי כאילו אני הולכת להיות
הראשונה. אם כל חי, שתביא פלא וקסם אל העולם.

לאחר הבדיקה אמא ואני ישבנו בחוץ, זו לצד זו, כל אחת משפילה את
עיניה למקום אחר, בשתיקה מוחלטת, חיכינו לרופא שיקרא לנו והדבר
היחיד שיכולתי לשמוע זה את פעימות ליבי.
בסוף נכנסנו פנימה, אמא ואני ישבנו מולו, זו לצד זו, כל אחת
מנסה להסתכל לרופא בעיניים אך נכשלת, בשתיקה מוחלטת, מחכות
למוצא פיו.

ואז הוא אמר. זה שלא קיבלתי מחזור זה לא בגלל שאני בהיריון,
אלא להיפך. יותר אני לא אקבל מחזור לעולם. זה נדיר מאוד, אבל
זה קורה. ואז הוא אמר את המילה.


עקרה.


נעמי שלי, קטנה שלי, יפה שלי, ילדה שלי. אני כל כך מצטערת.
עיניך הירוקות מתבוננות בי ומתקשות להבין מדוע אני בוכה.
שפתייך המצוירות לעולם לא יבטאו את המילה "אמא". אף אחד לא
יקרא לי אמא אף פעם.
עכשיו אני כבר לא מתאפקת, בוכה כאילו היקר לי מת. אבל זה נכון,
הילדים שלי מתו. בדמיוני הם כבר היו חיים כבר היו להם שמות
ותחביבים ויותר מכל הם אהבו אותי.
ילדים קטנים בני דמותי, קרני אור זעירות.
האם אני בוכה על מר גורלכם, קטנים, שלא תיוולדו אף פעם, או
שאני בוכה על מר גורלי- שלא תהיו ילדיי לעולם?
מה זה משנה, העיקר לבכות.
סליחה נעמי שלי, אהובה שלי, בבקשה תסלחי לי.

זה קרה כבר לגדולות ממני- שרה אמנו, רחל אמנו. רק עכשיו אני
מבינה את היגון שלהן. התחת אלוהים אני אשר מנע ממני פרי בטן?
אלוהים אשר פתח את רחמי ואנוכי עקרה. הבה לי בנים ואם אין מתה
אנוכי.

מתה, שמעת? לולא נעמי שלי אין כל רצון בחיים האלה. אקח בחזרה
את כל מעשיי הרעים, אכפר על כל חטאיי, איענש בכבוד על כל עוול
שעשיתי. רק בבקשה, אל תיקח ממני את נעמי שלי!

הקשיבי לי ילדה שלי, הקשיבי טוב. לא אוותר עליך אף פעם, עד סוף
העולם ארדוף אחריך כדי שתהיי שלי. נעמי שלי, אף אחד לא יקח
אותך ממני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כן, גם אני אוהב
אותך, אבל
בעצימות נמוכה


השמאלני האחרון


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/03 2:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן אור שחר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה