אנחנו חיים בעולם של שקר.
מגיל קטן מכריחים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים.
ללמוד דברים שלעולם לא נשתמש בהם ובאלה שכן נשתמש, נשתמש בשביל להשיג דברים
שאנחנו לא צריכים.
מלמדים אותנו להשיג דברים שלא יעשו אותנו מאושרים.
מלמדים אותנו לרדוף אחרי כסף, תהילה, דרגה, פרסום, סקס, מעמד, תפקיד ויופי.
מלמדים אותנו להילחם מלמדים אותנו לריב מלמדים אותנו להחזיר מלמדים אותנו
לשנוא.
מלמדים אותנו לאהוב דברים מסויימים לזלזל באחרים, לנהוג לפי ערכים וכללים
שמוכתבים לנו.
מציעים לנו תחלופות, מציעים לנו אפשרויות למרוד, מציעים לנו דרכים להרגיש
מיוחדים.
מלמדים אותנו מה יפה ומה מכוער מה צריך ללבוש ואיך צריך להיראות.
אנחנו מוקפים בסרטים שהסוף בהם תמיד טוב, גם בסופים הכי רעים ניתן למצוא שמץ
של אושר.
מלמדים אותנו שהטוב תמיד מנצח, שהרשע לעולם לא ישרוד.
אנחנו מוקפים במכונות שחושבות בשבילנו, מדמיינות בשבילנו ומראות לנו את העתיד
המושלם.
מלמדים אותנו שהכל זה בעצם כימיקלים, כימיקלים שעושים אותנו שמחים, כימקלים
שעושים אותנו עצובים, כימקלים שעושים אותנו ערים, וכימיקלים שטוחנים לנו את
המוח.
מלמדים אותנו שנמצא אהבה, שנחיה בבית חמים עם אישה ושני ילדים, אולי אפילו
תיהיה לנו חצר עם כלב ומכונית ספורט שתחנה בחניה.
מלמדים אותנו שדברים רעים קורים לאנשים אחרים.

ומה בסך הכל N0 רצה ? לא חצר ולא כלב, לא עושר ולא תהילת עולם.
N0 בסך הכל רצה לדעת מה היא חושבת, שפעם אחת יגידו לו את האמת בפרצוף, שאנשים
יפסיקו לנסות להיות נחמדים ויפסיקו לתת לו סתם תירוצים.
N0 בסך הכל לא רצה להיות לבד. הוא חיפש מישהו שיכיר אותו. מישהו שיגיד לו מה
טוב בשבילו אבל ידע מתי לקבל את ההחלטות שלו, גם אם הוא טועה. מישהו שלא יגיד
אמרתי לך שלא ישחק משחקי התנצחויות מטופשים, שכשN0 עצוב הוא לא ידבר, לא יגיד
לו כמה הוא מצטער וכמה הכל יהיה יותר טוב, מישהו שידע לשתוק. שישתוק ויחבק
אותו.

ואולי זה נשמע כאילו N0 חושב רק על עצמו, אבל ככה זה.
אף אחד אחר לא יחשוב על N0. אף אחד אחר לא יחשוב עליכם.
כל אחד חושב רק על עצמו, כל אחד שקצת רע לו הולך ומקטר על זה באינטרנט, מקווה
לשמוע תגובות שיגרמו לו להרגיש יותר טוב. כולם מתבוססים באיזה עצב גלובלי,
מפרסמים תגובות שגורמות להם לשכוח לרגע את הצרות שלהם, לשכוח לרגע את העולם
האמיתי, ואז הם הולכים לישון.

אנחנו חיים בעולם שלא שווה לחיות בו.

N0