|
מליוני צעדים כבדים ועייפים מפרידים בינינו
אבל הזיעה בטעם יין שהרוותה את צמאוני
עדיין גורמת ללשוני לרטוט ולעורי להצטמרר
בזכרון שצורב כל עצב בגופי
תמיד היית כל כך יפה?
המזרן היה דק מלהכיל את כל האהבה שהטחנו בו
הקירות זעקו בתוך השקט המוזר של הטירוף
לב מדברי שעט קדימה לרגשות אבודים-אסורים-משונים-נושנים
לב מדברי בלב המדבר שלנו נסוג לאחור
היה ונעשה ונגמר. נשארתי רק עם המדבר.
|
|
|
שאל אותי
הפסיכולוג: "ומה
אתה חושב כשאתה
רואה את הארובה
של רידינג?"
קפצתי, הפכתי את
השולחן: "לא
רוצה קורס טיס,
יא סוטה, יא
מלטף ילדים
קטנים"
ג'קי נסים,
"מטוראי עד
רב"ט: לעולם
טבח", הוצאת
מערכות בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.