ריו דה ז'נירו / שיר התחלה |
שוכבת פשוקה על סדיני חצץ
מכווצת, מודעת בכאב למכה
שתבוא עוד מעט, ויואץ
קצב פעימות פעמוניי הרדומים
המתנדנדים, מתדנדנים
מידלדלים לאיטם עם חלוף המכות
כל שנה היא כאב, כל מכה - שבועות
אין ספור בכמיהה ישנה, תחנוניי
יעלו עובש, אבק, חלודה, רקבון
מכווצת עד קצה עלפון תחלואיי
אני שוכבת, רוכבת, בגוף ראשון
עוגב החצץ והפחד, יחדיו,
על עיסת אהבתי המוגשת אליו
בלחות מחניקה, בהולם הלב
שינת תענוג, שנת כאב.
2005-02-02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|