"אגם מהמם, מוקף בפרחים בצבעי פסטל, הרוח החמימה מלטפת את
שיערך, השמש קורנת מאושר, הפרפרים מתעופפים בלי דאגות
והציפורים מצייצות, כי הרי זהו גן העדן הפרטי שלנו." ככה אור
תיאר לשיר את מקום חלומותיהם.
אור ושיר, יוצאים כבר כמעט שנתיים, הכירו במסיבת יום ההולדת של
חברה משותפת ומאז הם כל הזמן ביחד.
הם שכבו על הדשא, אחרי שנהנו מפיקניק בפארק והתחילו לזמזם את
השיר שלהם. Every breath you take של פוליס. שיר קמה ואור שאל
אותה "לאן את הולכת?", לקח לה את היד ומשך אותה שתשב עליו.
"אני... יש לי תור אצל הרופא..." שיר ענתה לו, אור התחיל לדאוג
"הכל בסדר?! את מרגישה טוב?", "כן, אני בסדר גמור... יש לי
משהו לספר לך... אני... כנראה בהריון", "באמת?!", שיר הינהנה
בראשה להסכמה, "למה לא אמרת לי? כמה זמן כבר?" "לפני כמה ימים
הלכתי לרופא בפעם הראשונה, אני פשוט לא בוטחת בבדיקות הביתיות.
התכוונתי לספר לך היום בערב, בשובי מהרופא. היום הרופא יאמר לי
אם זה סופי." שיר ענתה לו והתחילה לקום. אור שאל אותה "אני
יכול לבוא איתך לרופא?" "כן, בטח, אני אשמח אם תהיה שם".
אצל הרופא שיר ואור ישבו בחדר ההמתנה, ואור החזיק לשיר את היד.
"אני רוצה שתדעי, שאם באמת יהיה לנו תינוק אני אתמוך בך ואעזור
לך בכל הדברים שתצטרכי. נכין את הבית לתינוק, אני אעשה הכל כדי
שיהיה לך הריון נוח!".
בדרך אל הרופא במכונית, אור תיאר לעצמו את החיים עם תינוק. הוא
ידע שעכשיו לא יהיו לו חיים רגילים, החיים שלו ישתנו לבלי הכר,
כל הזמן שלו ושל שיר יסתובבו סביב טיפול בתינוק, הוא יצטרך
לתאם את המערכת לימודים שלו באוניברסיטה שתתאים לחיים של שיר,
הוא כנראה גם יצטרך להציע לשיר לעבור לגור איתו ובבוא הזמן גם
חתונה תבוא. אבל הוא בסה"כ בן 24, זאת ה-תקופה של חייו. מצד
שני זה תינוק משלו, הוא יהיה אחראי לחייו של איש קטן יחד עם
האישה שהוא הכי אוהב בעולם. והוא שמח שאם הוא יצטרך לעבור את
זה, זה יהיה עם שיר.
"שיר כהן?" הרופא קרא, אור ושיר קמו בבת אחת, "בואו איתי
בבקשה." ונכנס לחדר. אור ושיר התיישבו על שני הכיסאות שהיו
בחדר. "עשית בדיקת הריון לפני כמה ימים," שיר הינהנה בראשה.
"ואת רוצה לדעת אם את בהריון," הרופא המשיך את המשפט, אור
התפרץ לדבריו של הרופא "בטח!!!". שיר עצרה את הרופא "אתה יכול
לתת לנו רגע?" "כן... אני אהיה בחוץ" ויצא.
"מה קרה?" אור שאל בדאגה את שיר. "אני רוצה להגיד לך שאני
מקווה שלא תתאכזב יותר מידי אם אני לא אהיה בהריון." שיר אמרה.
"ההריון הזה זה הדבר שהכי חשוב שקרה לנו בזמן האחרון, ברור
שאני אתאכזב אבל אני לא אפסיק לאהוב אותך אף פעם." שיר קמה
לנשק אותו על המצח וקראה לרופא. הרופא התיישב בכיסאו ואמר "אם
אתם מוכנים אני רק צריך ללחוץ על כפתור אחד במחשב כדי להגיד
לכם את התוצאות." שיר ואור הסתכלו אחת על השני, ואור אמר
"אנחנו מוכנים" והחזיק לה את היד. הרופא נכנס לתיק הרפואי של
שיר במחשב, דפיקות הלב של אור התחילו להיות מהירות יותר
מהרגיל, והרופא התחיל להגיד "אז הבדיקות של התוצאות שלך הן..."
אור לקח נשימה עמוקה, "חיוביות! את בהריון!"

שיר ואור ערכו עוד פיקניק שבוע לאחר הביקור אצל הרופא, הם שכבו
על הדשא. "תעצמי את העיניים" אור אמר לה, שיר עצמה את עיניה
"אגם מהמם, מוקף בפרחים בצבעי פסטל, הרוח החמימה מלטפת את
שיערך, השמש קורנת מאושר, והתינוק שלנו זוחל לו על הדשא הרך
והלח שנגזם לפני דקות אחדות, אנחנו יחד, אני כורע על ברך אחת
ואומר לך את המילים הבאות 'התינשאי לי?' ומושיט לך טבעת" שיר
פקחה את עינה וראתה את אור על ברך אחת מחזיק טבעת יהלום ומחייך
את החיוך שאהבה כ"כ.