|
מגן העדן לא כותבים
לא מכתבים ולא שירים
אינם צריכים מילים
כי בשלווה צערם נם
ואילו אני בצד השני,
בוכה ועיניי נפשי
דיו מזילות
על דף חלק מטיפות
מילים, מילים יוצרות.
לאט לאט, כל מילה
את מקומה מקבלת
בתוך מבנה
של כאב היא מוצבת
נפלה הדמעה האחרונה
היצירה של יגוני מוכנה
ורק חלל ריק אחד עוד נותר
הגוש הכבד שהיה בלבי
נעלם, נמס בתוך שירי.
נכתב בזמן שונה
10.3.2003 |
|
|
פם אחת קניתי
מקרר.
הכל היה יפה
וטוב, ואז אישתי
באה וראתה
אותו.
איזה מקרר יפה,
היא אמרה.
חייכתי אליה
ואמרתי, כן,
קניתי אותו מיד
שניה.
היא הסתכלה עלי
ונתנה לי סטירה.
אח"כ הכניסה
אותי פנימה
והפילה את המקרר
מהחלון.
ואז התעוררתי
במקום כזה כתום,
שכתוב למעלה
"במה חדשה".
והשאר -
היסטוריה.
(אחד משחזר איך
הוא הגיע לכאן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.