|
הנשימה שלי נעתקת
ואני רוצה
להכיל אותך בתוכי
בשקט מלטף
על פנים הירכיים
שיערות ראשי
ביד שלך המלטפת
להתמסר
עד כלות הנשימה
בטירוף חושים
עת על כתפך
המוגשת לתוך פי
אסמן את האהבה
והצעקה החומקת.
עכשיו כך,
כל כולך
לאט,
כמו טיפה על החלון
ביום של גשם
שניתך עליי.
כולך שלי,
עכשיו, עד עולם,
עד אשר
יפריד רק שאול ביננו. |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.