השמיים נצבעים בצבע כתום
השמש שוקעת לה באיטיות,
מטוס חולף לו מעל,
הם מותירים אותי מבולבל.
בחוץ כל כך יפה,
כל כך מושך,
חיצונית - הכל מושלם...
יש האומרים, "יש לו הכל"
תפקיד בכיר,
חברים, חברות.
משפחה תומכת,
פקודים ופקודות.
אז תסבירו לי משהו קטן,
משהו שולי כביכול
מדוע מרגיש כל כך ריק?
הרגשת הריחוק ביקום הענק...
מדוע מרגיש כה לבד?
אני תמיד מנסה להיות שם,
להיות שם בשביל מי שצריך,
אבל ברגע שאני צריך מישהו,
המישהו אותי לא צריך.
השמיים נצבעים בצבע הכתום
השמש זורחת אט אט,
הריח של הבוקר שוב עולה לו אל על
כמטוס בדרכו למגדל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.