כתבתי מליון מילים ועוד לא הצלחתי להבהיר נקודה.
ברוב הלילות אני לבד, קופא, בלי חלומות
הלילה שונה, קופא וער, בלי עור
אני בן שלושים מינוס כמה
הכל מחותל עכשיו, מתחיל להריח שזה הזמן לשינוי
אם הייתי עוזב את החדר לעיתים קרובות יותר, הייתי חלק מהם
במקום, הקירות הסגורים שומרים אותי מדמם מהאוזניים
במתח, בבקשה תעבירו את הכובע ביניכם, ותתרמו ביד רחבה
אני מנסה לקנות קצת אור שמש, כי אני לא רוצה לעזוב
את החדר, אלא אם יש נוף אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.