הדמעות לא יוצאות, כמה שמנסים הן לא יוצאות.
להתכרבל בשמיכה ולברוח אל תוך החושך, אל תוך עולם אחר, עולם
טוב יותר או רע יותר, מה שרוצים.
לברוח מהמציאות אל תוך עולם אחר, כי שם הדמעות תמיד יוצאות
כשרוצים.
לעבור דרך קירות, לעוף בין הכוכבים והירח, לקרוא מחשבות,
להיעלם, הכל אפשרי בתוך החושך.
להיעלם, אי אפשר במציאות, אפשר רק למות.
לראות את האור בקצה המנהרה ולהספיק לחזור בזמן, אל החיים.
לחיות איך שרוצים, בתוך חלום שלא נגמר.
לקום בבוקר, בתוך חלום ולא להתעורר אף פעם. לא להתבגר אף פעם.
לאהוב כמה ואיך שרוצים, את מי שרוצים.
לחלום ולא להתעורר אף פעם.
לא לדעת שהכל חלום, אשליה שלא נגמרת. עולם של אשליות.
הכל אשליה אחת גדולה, כל החיים אשליה, חלום שלא נגמר.
הכל חלום, הכל מזויף ואף אחד לא יודע, אף אחד לא גילה עדיין.
מה יקרה כשכולם יגלו?
מה יקרה כשאני אגלה?
כולם יודעים אבל לא רוצים לדעת, לא רוצים להבין שהכל נגמר. אין
יותר כלום. שום דבר לא אמיתי.
הכל מזויף, המצאה של מישהו אחר, שעדיין חולם, אבל לא יודע שהוא
חולם.
עוד מעט הוא יתעורר וכולנו ניעלם, אל תוך החושך, אל תוך
עצמנו.
עוד מעט הכל ייעלם, לתוך החושך, לתוך עולם אחר, שלא קיים, לא
באמת, לא במציאות ולא בעולם אחר.
עוד מעט הכל ייעלם אל תוך חלום של מישהו אחר.
ועוד מעט גם החלום הזה ייעלם, אל תוך החושך, שלא קיים.