9 שעות היינו בחדר!
9 שעות בלי הפסקה!
באנו מהבית ספר בשעה 1 בצהריים ישבנו חצי שעה עם מור היא הלכה
ונעלה את הדלת, מאז אנחנו לבד, בחדר אחד, בלי טלויזיה בלי רדיו
בלי כלום!
אני ידעתי למה זה, הוא רצה לנשק אותי, הוא ידע שאני "בתולת
לשון" וזה קרץ לו, הוא כ"כ רצה להיות הראשון שלי!
הוא היה דווקא יפה... עיניים מלוכסנות קצת, חום בהיר כזה..
אף קטן, שיער קצוץ כמו שאני אוהבת, מושלם אבל משום מה לא רציתי
להתנשק איתו.
עברה שעה, דיברנו, הוא ידע לדבר כ"כ יפה ולגרום לכל דבר להיות
מעניין.
ואז הוא זרק עלי כרית! החזרתי לו, הוא קפץ עלי! צרחתי מבהלה
הוא הביט לי בעיניים במבט של "הנה זה בא" והתקרב אלי עם
השפתיים, היו לו שפתיים מהממות!
הוא התקרב לאט ושהוא כמעט נגע בי סובבתי את הפנים והוא נישק
אותי על הלחי..
הוא קם מעלי וישב במיטה ממול.
וכאילו כלום הוא המשיך מאיפה שהפסקנו לדבר, ממש כאילו כלום.
לא היה אכפת לי... ההפך.
עברה עוד שעה, ועוד שעה.
שעתיים, כבר שלוש שעות ישבנו שם.
הוא עבר לשבת לידי, שם לי את הראש שלו על הרגליים שלי, ככה
היינו כמעט חצי שעה ואז הוא תפס לי את הראש וקירב לי את פנים
אליו.
הידקתי את השפתיים חזק! "לא רוצה" מילמלתי.
הוא עזב אותי.
הוא צחק.
"את מיוחדת את יודעת?"
צחקתי, ידעתי.
הוא סיפר לי על הכיבושים שלו, ילד בכיתה ז' וכבר הוא זיין את
כל העולם ואחותו, אתם חושבים שאכלתי את כל הלוקשים?! אבל
הקשבתי, שידבר, נעביר את הזמן.
הוא דיבר בערך שעתיים, לא שמתי לב לזמן.
מור באה לחדר בערך ב-5 וחצי 6 היא הביאה לי אוכל מהחדר אוכל,
היא נכנסה שמה את המגש על הספריה חייכה אלי ויצאה.
היא נעלה את הדלת וצעקה " בהצלחה" מהמסדרון.
גיחחתי, אם היא הייתה יודעת מה קרה בכל הזמן הזה היא הייתה
הורגת אותי.
אכלנו, היה פיצה באותו יום.
הפיצה של הפנימיה זה לא פיצה רגילה, היא קשה ובצורת מרובע.
הוא החזיק את הפיצה ואמר לי:
"רוצה ביס?"
"כן" עניתי הייתי מתה מרעב!
"תעצמי את העיניים ותפתחי את הפה" ידעתי מה עומד לבוא אבל
עשיתי מה שהוא אמר לי.
חשבתי לעצמי, זהו, עכשיו אני אתנשק וזהו.
ואז הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי והלשון שלו נכנסה לי לפה
קצת, היה לו ריח בפה מכל השעות שהוא לא אכל ולא שתה, ( לי היה
מסטיק ), התרחקתי ממנו.
"מה קרה?" הוא שאל.
"כלום" אמרתי ולקחתי לי מלפפון.
הוא סיפר לי כמה בנות אמרו שהוא הנשיקה הכי טובה שהייתה להם
ושהוא התנשק פעם ראשונה בכיתה ג' ...
כן, ואני הייתי נשיאת המדינה בגן חובה... נשבעת, אל תסתכלו עלי
ככה.
השעות עברו להם כמו כלום, הגיעה השעה 10, כיבוי אורות לשכבת
ז'.
המדריך שלי ניסה לפתוח את הדלת, היא כמובן הייתה נעולה.
הוא פתח אותה ושהוא ראה אותי ואת עומרי ככה לבד הוא רתח!
"בר, תוציאי את החבר שלך מהבניין ואני לא רוצה לראות דבר כזה
יותר"
אסור היה לנו להיות עם בנים בחדר נעול... מסיבה ברורה.
ליוותי אותו החוצה.
"טוב, בר, אני אראה אותך מחר?"
"ברור"
הוא הסתכל לי בעיניים עמוק עמוק, והתקרב לי שוב לשפתיים.
השפתיים שלו נגעו בשלי, הוא רצה להמשיך אבל אני השמעתי צליל של
נשיקה.
"ביי" אמרתי.
הוא היה המום אבל הרים את האופניים שלו ונסע.
יום למחרת נפרדנו.
אחרי שנתיים הוא ומור נהיו חברים, היא אמרה לי שהוא מנשק כמו
מלאך, הנשיקה הכי טובה שהייתה לה.
בהתחלה קינאתי קצת אבל מצד שני אני מאוד מרוצה מהחברה החדשה
שלי, היא מנשקת הכי טוב לדעתי.
כי אחרי שלא התנשקתי עם עומרי הייתי חייבת לדעת על מה וויתרתי
אז התנשקתי עם ילדה מהכיתה שלי ומאז אנחנו יחד.
אז לא הפסדתי כלום, אני הרווחתי.