|
אליך שוועתי
קראתי בלילות
בבכי חטאתי
מחיר העוולות
אתה נעלם
ואינך ביישותי
נקמת דם
דם הוויתי
שקר נפשך
ועיני דמעה
ממזכרת שמך
ליבי קינה
ואנוכי בדד
מאסתי בחינך
אני האחת
ולא אזכרך |
|
|
להשתין מהמקפצה
זה כבר ממש
חוצפה
(המוצון חווה
מחדש את הפעם
האחרונה שהוא
היה בבריכה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.