New Stage - Go To Main Page

נועה ולנר
/
אנשים בבוידם

חיים לי אנשים בבוידם, כן אני יודעת שזה נשמע קצת לא מציאותי,
אבל יש שני אנשים בבוידם שלי, בדיוק מעל הדלת של הכניסה לחדר.
האמת שאני לא יודעת כמה זמן הם שם ,אבל גיליתי אותם היום.
הדלקתי סיגריה בחדר, ההורים שלי נסעו לסופשבוע וסוף סוף הייתי
לבד, כן לבד.
טוב, לא לגמרי.
פתאום שמעתי קול מעלי, "תגידי, איכפת לך אם אני אשנורר אחת?"
לרגע חשבתי שאלוהים סוף סוף החליט לדבר איתי אחרי כל השנים
שאני פונה אליו, אבל זה היה מוזר שלאלוהים היה קול צרוד,
שיערתי שאלוהים לא מעשן, אז האפשרות הזו נפסלה.
פתאום ראיתי יד מציצה מהבוידם שלי, ומציעה לי אש.
הגשתי לו סיגריה, והוא שאל אותי באכזבה למה עברתי ל"לאקי",
הייתי קצת המומה אבל אמרתי לו שבמקרה לא היה במכולת ומאיפה הוא
יודע מה אני מעשנת?!
הוא חייך אלי ואז ראיתי שהשיניים שלו ממש מושלמות והוא אפילו
דיי חמוד.
הוא אמר לי שלא יכול להיות שבאמת חשבתי שאת כל הקופסאות עישנתי
לבד, אמרתי לו שלמען האמת שמתי לב שעליתי בכמויות אבל חשבתי
שזה בגלל לחץ וכאלה.
הוא אמר לי שזה באמת חסר התחשבות מצידי כי החברה שמייצרת את
"לאקי" עושים ניסוים בבעלי חיים או משהו כזה, אמרתי לו שאני
באמת לא ידעתי ואני ממש מצטערת.
הוא הזעיף פנים איזה דקה ואז ראיתי שהוא סולח.
ואז הוא הצביע לתוך הבוידם -"תכירי, זאת נוי", בחורה חמודה עם
שיניים אפילו יותר מושלמות הציצה-
"איכפת לך אם גם אני אקח אחת?" -אמרה בקול מתנצל.
"לא... הממ... אין בעיה" -עניתי בגמגום, אחרי הכל לא כל יום
אני מוצאת שני אנשים בבוידם שלי.
שאלתי אותם אם נוח להם. אחרי הכל הוא לא כזה גדול וגם דיי
מלוכלך, הם אמרו שדווקא ממש סבבה להם ואם אני רק מוכנה להשאיר
להם כמה סיגריות לאחר כך, ובכלל הם מעדיפים שאני אחזור
לווינסטון ואם אין אז לפחות מלבורו.
ואם אני יכולה לשים את הביטלס קצת יותר הם ממש ישמחו.
הבטחתי להם, ואפילו השארתי להם את המצית שאני הכי אוהבת,
ופוסטר של ג'ון לנון.
ואז הם אמרו שהם חייבים ללכת, ואז נזכרתי.
"למה אתם חיים בבוידם שלי?" -שאלתי והוספתי בחיוך שאני מצטערת
לחטט.
האיש החמוד הסתכל עלי וחייך את החיוך החמוד שלו עם השיניים
הלבנות שלו, הדליק את ה"לאקי","ככה" -אמר ונעלם חזרה לתוך
הבוידם.
צעקתי לו ש"ככה" זה לא תשובה, אבל הוא כבר חזר לתוך הבוידם
וטרק את הדלת.
מאז אני משתדלת לשים כמה שיותר "ביטלס" ולא חזרתי ל"לאקי", אבל
לא ראיתי יותר את האיש החמוד מהבוידם.
ניסיתי לקרוא לו, אבל הוא לא חזר, אבל לא כל כך איכפת לי בסך
הכל הוא היה רק איש, איש מהבוידם שאוהב לעשן ווינסטון ומעדיף
את החיפושיות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/4/01 21:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה ולנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה