לצחוק, לבכות ושוב לצחוק,
שוב מחכים, רק לא ברור למה.
שואל האם באמת כל כך רחוק,
ברחה לה מאתנו אהבה...
רוקד לבד בתוך החשכה,
מזמין האור, המתחבא בצל,
מהשקיעה ועד לעוד זריחה,
סליחות רבות, אך אין להן מוחל.
ודם נשפך, כי אין לדם מחיר,
דמעות נקוות בעין עצומה,
בניסיון נואש לשאוף אויר,
בתוך ענן עבה של צחנה.
האם תדעי היכן האהבה?
שאלתי לי ילדה עם שתי צמות
עיניה נעצה בי בפליאה,
אך הנה היא, אינך יכול לראות?... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.