|
היה לי פעם ילד
שניראה לי פשוט
הוא היה בשבילי כמו כולם
אהבתי אותו אהבה מוזרה
ולפעמים הרגשתי לידו
קצת כמו זרה
עכשיו זה שונה
הוא רק בעיני השתנה
אולי זה מה שמקרב
לדעת לפעמים
שאתה חצי אויב
הוא תמיד היה אחר
אבל אחר
בצורה קסומה
הוא כבר לא ילד בעיניי
הוא אדם מבוגר
הוא חושב כמו גדול
מתנהג כמו גדול
אולי קצת יותר מידי
אבל אני יודעת
שהילד זה
שאצלו בפנים
לפעמים מחפש הגנה
כי זה קשה להיות
כל זמן
לגמרי אתה
מוקדש לאיתי זיו(ידיד טוב שלי) |
|
|
אפשר לעשות סטנד
אפ?
יש לי חמש
דקות!
נו...,
אבל למה?
איזה בני אדם
חארות, לא
נותנים להתבטא!
בטח תגידו לי
שירה!
קוס אמא שלך ושל
כל השירה הזו!
יש פה בתולות!
מי בתולה!
אהההההה...
מה לא מצחיק!
מה לא מצחיק!
יא חארות!!!
זהו!
אני מחליף
סוכנת!
לו יהי,
סטנדאפיסט
מתוסכל בראיון
הקבלה לבמה
חדשה!
מוצא נחמה
בסלוגנים, למרות
שהבטיחו לו
קידום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.